מה זה אומר להיות מאושר/ת? הרבה דברים נכתבו על זה ואני חושב שראוי להקדיש לזה לפחות פוסט אחד משל עצמו. ובכל זאת, אני רוצה להציג בקצרה (ובתמצות רב) שתי אסכולות: האסכולה הסטואית גורסת שהדרך לאושר היא עיסוק במוסר, צדק ופילוסופיה, תוך האימוץ רגשות 'חיוביים' והדחקת רגשות 'שליליים'; האסכולה ההדוניסטית טוענת שהדרך לאושר היא מיקסום הטוב בחיינו תוך הימנעות מכאב.
בפוסט הזה, נאמץ את הגישה ההדוניסטית ונכיר את מודל המסע לחיים מאושרים, מלאים ומספקים. חשוב לציין, שבחירה במסע הזה, לא מונעת ממך לצעוד – במקביל – גם במסע הסטואי. למעשה, אני מאמין שדווקא שילוב בין השניים הוא זה שמסייע לנו (ולסובבים אותנו) להגיע לאושר מהר יותר.
הרבה פעמים אני נשאל למה אני ממליץ להתחיל (או בכלל לעסוק) במסע ההדוניסטי. כשמסתכלים מעיני הנץ על המסע ההדוניסטי, רואים מסע של מימוש עצמי והגשמת חלומות. אני באמת מאמין שאף אחד בעולם הזה לא צריך להתפשר על פחות מזה. הגענו לעולם הזה ויש לנו כאן זמן קצוב; אין שום סיבה בעולם שנתפשר על פחות מחיים מלאי הגשמה עצמית. אין שום סיבה שנבזבז את הזמן שלנו על בינוניות, תסכול וחיים אפורים. לכן, אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה כדי לראות יחד שאפשר אחרת וכמובן, איך לעשות את זה.
שלושת שלבי המסע: הדרך להיות לחיות חיים מספקים, מלאים ומאושרים
- התעוררות
- הגשמה
- השפעה

שלב I – התעוררות: איך להשתחרר מהמחסומים האישיים שלנו בדרך לאושר
- ויתור עצמי;
- סביבה מדכאת;
- ניהול משאבים שגוי;
- חוסר פוקוס וארגון;
- אמונות מגבילות (שגם מפריעות לנו לרכוש את כל שאר הכלים והיכולות שאנחנו צריכים);
- ועוד...
מה שמשותף לכל הדברים האלו הוא שהכול בשליטתנו בצורה כזאת או אחרת. אנחנו יכולים להיות נחושים יותר ולא להרים ידיים, אנחנו יכולים לבחור סביבה תומכת יותר – גם אם המחיר לפעמים גבוה, אנחנו יכולים ללמוד לנהל את המשאבים שלנו, וכן הלאה. למרות זאת, אנחנו כל הזמן שמים לעצמנו מקלות בגלגלים ומונעים מעצמנו את החיים שמגיעים לנו באמת. במילים אחרות, אנחנו לא מממשים אפילו 10% מהפוטנציאל האמיתי שלנו. לרוב, אנחנו אפילו לא יודעים מהו הפוטנציאל האמיתי שלנו.
שלב ההתעוררות הוא השלב שבו אנחנו חושפים את הפוטנציאל האמיתי שלנו ומסירים מעצמנו את המחסומים הפנימיים שמונעים מאיתנו לממש אותו. שלב ההתעוררות הוא השלב שבו אנחנו מתנתקים מהאמונות המגבילות שלנו, מפתחים מודעות גבוהה יותר לעצמנו ולמציאות שאנחנו חיים בה. מודעות לפוטנציאל האמיתי שגלום בנו, להזדמנויות שעומדות בפנינו וליכולת שלנו באמת־באמת להיות מאושרים.
לאחר מכן, כשאנחנו מתחילים להתעורר מהחיים החצי-אוטומטיים שרובנו שרויים בהם, אנחנו עוברים לשלב ההגשמה.
שלב II – הגשמה: מימוש עצמי והגשמת חלומות
לנסות לחשוב על הקונספט של חיים מלאים בלי להגשים את עצמינו, זה כמעט כמו לנסות לחשוב על לאפות לחם בלי בצק. כל הרעיון של חיים מלאים, זה חיים שבהם אנחנו מממשים את הפוטנציאל שגלום בנו, ממשים את השאיפות שלנו ומגשימים את החלומות שלנו. בכל רגע נתון, הנפש שלנו עושה השוואה בין מי שאנחנו לבין מי שאנחנו יכולים (ורוצים) להיות. ככל שהפער גדול יותר, כך הערכה העצמית שלנו נפגעת.
הערכה עצמית והמשמעות שלה, זה נושא (ענק) לפוסט אחר (ואולי אפילו כמה). בקצרה, ההערכה העצמית שלנו משפיעה כמעט על כל נדבך בחיים שלנו. אדם עם הערכה עצמית נמוכה, בדרך כלל גם יתקשה ליצור חברויות ומערכות יחסים רומנטיות ולשמור על יציבות והתקדמות בעבודה. בתקופה ממושכת, הערכה עצמית נמוכה גם עלולה להוביל לדיכאון, חרדות והפרעות נפשיות שונות.
כדי לחזק את ההערכה העצמית שלנו, אנחנו צריכים לפעול לצמצום הפער. חשוב להדגיש שהפער הזה הוא אינסופי ושהמטרה היא לא לסגור אותו. הרי, אנחנו תמיד יכולים ללמוד עוד, להשתפר יותר, להרוויח יותר וליצור יותר. מה שהנפש שלנו באמת משתוקקת אליו, זה התקדמות, עשייה, הגשמה. עצם העשייה שלנו – העבודה העצמית שלנו לעבר האני המושלם או המושלמת – היא זאת שמחזקת את ההערכה העצמית שלנו ועושה אותנו מאושרים. אחת הטעויות הנפוצות שנתקלתי בהן לאורך השנים, היא אנשים שתולים את האושר שלהם בהגעה לשלמות. שלמות בנושאים האלה היא לא משהו שאנחנו יכולים להשיג. היא משהו שניתן לשאוף אליו והיא משהו שניתם לעבוד כדי להשיג אותו. אבל, כמו ללכת לקו האופק, ככל שנתקדם הוא ימשיך להתרחק מאיתנו.
הסיפוק לא מגיע מעצם התוצאה של כיבוש יעד כזה או אחר. אם הקימה אישה חברה, עבדה עליה במשך זמן רב ומכרה אותה בסכום כסף משמעותי – 400,000,000 $ למשל. זה יהיה מדהים ואותה יזמית כנראה שתהיה מאושרת עד הגג. אבל אחרי זמן קצר, איך כל הכסף הזה הולך לשנות לה את החיים? בשביל באמת להיות מסופקת ומאושרת, היא אצטרך להמשיך לחפש דרכים לאתגר את עצמה, להגשים את עצמה ולהתפתח בתחומים שונים.
חשוב לזכור שככל שאנחנו משיגים יותר, מתפתחים יותר ולומדים יותר, ככה גם השאיפות שלנו גדלות. אדם שמרוויח 10,000 ₪ בחודש, רוצה 20,000 ₪, אדם שמרוויח 20,000 ₪, רוצה 50,000 ₪, ואדם שמרוויח 50,000 ₪, רוצה 100,000 ₪. בדיוק כמו שג'ודוקה עם חגורה צהובה רוצה כחולה וכן האלה. אין גבול לשאיפות שלנו ולכן, לתלות את הסיפוק שלנו מהחיים או את האושר שלנו בהשגת יעד כזה או אחר, היא מתכון לחיים מלאים בתסכול. כדי באמת לספק את הנפש שלנו, בכל רגע נתון בחיים שלנו, אנחנו צריכים לפתח את הדרך שלנו לכיבוש יעדים וכל הזמן לצעוד ליעד גבוה יותר.
שלב III – השפעה: איך לעשות טוב לעצמנו וטוב לסובבים אותנו
עכשיו כשאנחנו מודעים ונמצאים בהגשמת חלומות מתמדת, זה עדיין לא מספיק. יש עוד דבר אחד שהנפש שלנו זקוקה לו ושבלעדיו אנחנו אף פעם לא באמת נרגיש שלמים – להשפיע על הסביבה שלנו. למעשה, עצם העובדה שהתעוררנו ושאנחנו מגשימים יעדים יוצרת חור חדש ומיוחד בחיים שלנו. זאת, מכיוון שכמעט בלתי אפשרי להישאר מאושר לאורך זמן כשאנחנו יודעים שהולך לנו כל כך טוב ואחרים סביבנו סובלים. בנוסף, רק כשאנחנו צריכים להסביר משהו למישהו אחר, אנחנו יכולים באמת־באמת־באמת להבין אותו.
סיכום
כמו שאמרתי, המסע מורכב משלושה שלבים: התעוררות, הגשמה והשפעה. שלושת השלבים האלה אמנם מתחילים בצורה לינארית אבל הם משפיעים אחד על השני מכל הכיוונים. ככל שתתפתח/י בכל אחד מחלקי המסע, ככה היכולת שלהם להשפיע אחד על השני תהיה עוצמתית יותר וההשפעה של כל אחד מהם על החיים שלך תהיה משמעותית יותר.